בן מלכה ושמואל-אהרן, נולד ביום א' בתמוז תרפ"ד (3.7.1924) בירושלים. מנעוריו שאף לדעת והתעניין במדעי-הרוח. היה מחונן גם בכשרון לפיוט ולציור. הוא חונך חינוך מסורתי. לאחר שסיים בית-ספר תיכון התחיל להתמסר ללימודים בבית-המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. בשנת ת"ש עברה המשפחה לגור בתל-אביב ושם היה דב פעיל בחוגי הנוער הלומד. את לימודיו סיים בהצטיינות בשנת תש"ז-תש"ח, בבית-המדרש למורים בגבעת השלושה.

בתקופת מלחמת-העצמאות, התנדב ב-20.4.1948 לפלמ"ח. בשלהי שנת תש"ח סיים קורס מ"כים והועבר לאחד מגדודי חטיבת הנגב. ביום י"ג בתשרי תש"ט (16.10.1948) השתתף במבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב, ועל גדודו הוטל לכבוש את עיראק אל-מנשיה. הגדוד נתקל בכוחות אויב עדיפים ונאלץ לסגת. בקרב זה נפל.

כעבור שנה הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.

סיפור מעזבונו נדפס בירחון "עתידות" (תשרי-חשוון תש"י).